<h1>שאילתות פרשת מסעי שאילתא קל"ט</h1>
<h2>דף מב.</h2>
שאילתא דאילו היכ' דאיכ' אחי מינהון קשישי ומינהון זוטי ואית להו נכסי ובעו למיפלג מוקמינן להו אפיטרופא להנך זוטי דאזיל פליג ושקיל להו מנתא בהדי אחי קשישי בין לזכות בין לחובה דאמר רבא בריה דרבה בר רב הונא אמר רב גידל אמר רב מניין לב"ד שמעמידין אפיטרופא ליתומין לחובה ולזכות שנא' ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תקחו לנחל את הארץ אמר רב נחמן אמר שמואל יתומים שבאו לחלק היו ב"ד מעמידין להן אפיטרופא ובורר להם חלק יפה ואם הגדילו יכולין למחות רב נחמן דידיה אמר אם הגדילו אין יכולין למחות דא"כ מה כח ב"ד יפה ומי אמר רב נחמן הכי והא תנן [כתובות צ"ט.] שום הדיינין שפחתו שתות או הותירו שתות מכרן בטל רשב"ג אומר מכרן קיים א"כ מה כח ב"ד יפה ואמר רב הונא בר חיננא אמר רב נחמן הלכה כדברי חכמים לא קשיא הא דטעו והא דלא טעו אי דלא טעו מאי יכולין למחות דקאמר שמואל יכולין למחות ברוחות.
<h2>דף מב:</h2>
אמר רבא אמר רב נחמן האחין שחלקו הרי הן כלקוחות פחות משתות נקנה מקח יתר על שתות בטל מקח שתות קנה ומחזיר אונאה אמר רבא לא שנו אלא דטעו אינהו אבל שוו שליח וטעה לא דאמר ליה לתקוני שדרתיך ולא לעוותי שתות קנה ומחזיר אונאה ה"מ במטלטלי אבל במקרקעי לא אין אונאה לקרקעות וה"מ בעילויא אבל במדה אפילו פחות משתות ואפילו בקרקע בטל מקח כדרבא דאמר רבא כל דבר שבמדה ושבמנין ושבמשקל אפילו פחות מכדי אונאה חוזר מ"ט לאו אונאה הוא מיטעא הוא דטעא במנייני'.
